Shitah Mekubetzet Nedarim 75b – שיטה מקובצת נדרים עה:‏ – Shas HaMeforash

גמרא

פירוש

כְּגוֹן דְּאַתְפֵּיס אַחֲרִינָא בְּהָדֵין נִדְרָא אִי אָמְרַתְּ חָלִין הָוְיָא תְּפִיסוּתָא אִי אָמְרַתְּ לָא חָלִין לָא אִיכָּא מְשָׁשָׁא. מַאי ת״שתָּא שְׁמַע אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אִם הֵפֵר נְדָרִים שֶׁבָּאוּ לִכְלַל אִיסּוּר לֹא יָפֵר נְדָרִים שֶׁלֹּא בָּאוּ לִכְלַל אִיסּוּר שְׁמַע מִינַּהּ לָא חָלִין. מִי קָתָנֵי שֶׁאֵינָן בָּאִין שֶׁלֹּא בָּאוּ קָתָנֵי עֲדַיִין לֹא בָּאוּ. ת״שתָּא שְׁמַע אָמַר לָהֶן ר״ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר וּמָה בִּמְקוֹם שֶׁאֵין מֵיפֵר נִדְרֵי עַצְמוֹ מִשֶּׁנָּדַר מֵיפֵר נִדְרֵי עַצְמוֹ עַד שֶׁלֹּא יָדוּר מְקוֹם שֶׁמֵּפֵר נִדְרֵי אִשְׁתּוֹ מִשֶּׁתִּדּוֹר אֵינוֹ דִּין שֶׁיָּפֵר נִדְרֵי אִשְׁתּוֹ עַד שֶׁלֹּא תִּדּוֹר. מַאי לָאו דְּאִשְׁתּוֹ דּוּמְיָא דִּילֵיהּ מָה [הוּא] דְּלָא חָיְילִין אַף אִשְׁתּוֹ נָמֵי דְּלָא חָיְילִין לָא הָא כִּדְאִיתָא וְהָא כִּדְאִיתָא. ת״שתָּא שְׁמַע אָמְרוּ לוֹ לר״אלְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וּמָה מִקְוֶה שֶׁמַּעֲלֶה אֶת הַטְּמֵאִין מִטּוּמְאָתָן אֵין מַצִּיל עַל הַטְּהוֹרִים מִלִּיטָּמֵא אָדָם שֶׁאֵין מַעֲלֶה אֶת הַטְּמֵאִין מִטּוּמְאָתָן אֵינוֹ דִּין הוּא שֶׁלֹּא יַצִּיל עַל הַטְּהוֹרִין מִלִּיטָּמֵא. שְׁמַע מִינַּהּ לָא חָיְילִיןמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

האי כדאיתא והאי כדאיתא. דאף על גב דמנדרי עצמו יליף וההוא לא חיילין מיהו עיקר טעמו של רבי אליעזר אינו אלא מקל וחומר שמפירם משבאו דאלו זה קל וחומר מופרך דאיכא למימר חכם יוכיח שמתיר משחל הנדר ואינו מתיר עד שלא חל הנדר דאיכא למאן דאמר בשילהי מכילתין אבל בשאלה דברי הכל אין חכם מתיר אלא אם כן חל הנדר. שטה. והרשב״א ז״ל כתב וז״ל הא כדאית׳ והא כדאיתי׳ דרבי אליעזר לאו לדמויי נדרי אשתו לנדרי עצמו קא אתי אלא למילף מיניהו קל וחומר בלחוד. עד כאן הרשב״א ז״ל. אמרו לו לרבי אליעזר לדבריך ומה אדם שאינו מעלה את הטמא מטומאתו מציל על הטהורין מלטמא שאם בלע טבעת טהורה אף על פי שאחרי כן נטמא הוא עצמו אפילו הכי הוי טבעת טהורה דטהרה בלועה אינה מטמאה. מקוה שמעלה הטמאין מטומאתם דין הוא שמציל את הטהורין מלטמא שלא יהא חלה עליהן טומאה לעולם לאחר טבילתן אלמא טעמא דרבי אליעזר דלא חיילי. פירוש אחר גריס המורה. אמרו לו לרבי אליעזר מקוה יוכיח שמעלה את הטמא מטומאתו ואין מציל על הטהור מלטמא אף אני אביא בעל שמפר נדרי אשה משתדור ואינו מפר נדריה עד שלא תדור. ובכזה הלשון מצאתי בתוספתא. והכי כתיב בספרים ומה מקוה שמעלה את הטומאה מטומאתה אין מציל על הטהורה מלטמא אדם שאין מעלה את הטומאה מטומאתה אינו דין שלא יציל על הטהורים מלטמא. ולא סבירא ליה למורי בכי האי לישנא משום דקתני אינו דין שלא יציל על הטהורה מלטמא דטבעת טהורה בלועה ונכנס באהל המת אינו מציל עליה וקיימא לן במסכת חולין דודאי מציל דכל זמן שהיא בבית הבליעה אינה מקבלת טומאה ומשום הכי לא מצית לפרושי אלא כדפרי׳ בפנים. עד כאן. פירוש. ויש נסחאות אחרות שגורסין הפך זה ורבי אליעזר מקשי להו לרבנן וגורסין ומה אדם שאין מעלה הטמאין מטומאתן ומציל על הטהורים מליטמא מקוה שמעלה הטמאים מטומאתן אינו דין שיציל על הטהורים מלטמא. והשתא אתי בפשוטות טפי מה שפושט ומדברי רבי אליעזר עצמו פושט. ומיהו גירסא זו לא תתיישב מחמת הדברים הנמשכנם אחר כך דקאמר אלא לרבנן לא קים להו. עד כאן. הרי״ץ ז״ל.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

Gemara

Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון